התמכרויות לכדורי שינה- ההתמכרות הנסתרת 

משפחות רבות מגיעות לקליניקה שלי להתייעץ בדבר השפעת כדורי הרגעה על בן משפחתם. מכאן אומר:

עשרות אלפי אנשים בארץ, חלקם הגדול קשישים וקשישות, מכורים לכדורים מרגיעים, כדורים המסייעים להם להירגע ולהירדם בלילות. אני מכנה התמכרות זו כ"התמכרות נסתרת", היות ומעטים הם הדיונים הפומביים בהתמכרות זו, ומעטות הן המשפחות שמודעות לבעייתיות שבשימוש לא נכון בתרופות הרגעה.

היכן מתחיל השימוש בתרופות אלו. מדובר בכדורים מקבוצת הבנזודיאזפינים, ובתוכם בונדורמין, וואליום, קלונקס ואחרים. תרופות היוצרות השפעה מהירה על מערכת העצבים ותחושה של הקלה ממתח, מחרדות, ממועקות, מתחושות כאב מתחושות אבל. תרופות אלו ניתנות בכוונה טובה ע"י רופא המשפחה בכדי להקל על תחושות לחץ, וחרדה של הקשיש או הקשישה.

כאן גם הסיכון במתן תרופות אלו. אם בגילאים הצעירים עוד נוטה רופא המשפחה לברר מדוע אדם מבקש כדורי הרגעה, והמרשמים לכדורים אלו ניתנים לתקופה מדודה של שבועיים או קצת יותר. לא כך בגילאים המבוגרים. רופאי המשפחה משחררים ביתר קלות מרשמים לתרופות הרגעה בכדי להקל את חייהם של הקשישים, ובדרך כלל בכוונה טובה לסייע להם בתהליכי הרדמות. מרשמים הניתנים בתחילת שנות השישים או השבעים לחיי האדם המבוגר, יכולים להילקח על ידו עשר, עשרים ואף שלושים שנה, במינון הולך וגדל היוצר סבילות ותלות עליהם תיכף אדבר.

ישנם רופאים שיאמרו שחצי כדור הרגעה, מקבוצת הבנזודיאזפינים, במינון נמוך, מדי לילה, הנה אפשרות סבירה ונכונה לטיפול במצוקות האדם הקשיש ובקשיי ההרדמות שלו. והייתי מסכים עם כך אלא ש..

כדורי הבנזודיאזפינים (טייכמן, מ. 1988, ופירני, ע. 2010) הנם כדורים מאוד ממכרים, כדורים להם מתפתחת מהר מאוד "סבילות". ה"סבילות" הינה התרגלות הגוף למינון מסוים של תרופה עד כדי הפחתה משמעותית בהשפעתה. ובמה הדבר ? ומה משמעותו?

אדם קשיש המקבל בהמלצת הרופא, מינון של חצי כדור של 2 מג' קלונקס ללילה, בכדי שיוכל להירדם, יחוש מהר מאוד, תוך כדי כמה שבועות קצרים, שמינון זה של 1 מג' ליום כבר אינו משפיע ביכולת ההרגעה שלו עליו. הקשיש יפנה במצוקתו לרופא המשפחה, שבכוונה טובה ביסודה, יגיד לו, "אוקי אז תיקח את הכדור כולו", כלומר 2 מג' ללילה. גם למינון זה יתרגל מהר מאוד הגוף, ושוב נאלץ להגיע להעלאת המינון, ל-4 או 5 מג' ללילה וכך הלאה. לא מעט משפחות יופתעו לגלות שבן משפחתם הקשיש צורך מינונים גבוהים ביותר של תרופות הרגעה! מינון כה גבוה, שבמידה והיה נלקח בפעם הראשונה על ידי אדם צעיר היה יכול למוטט אותו ואף לגרום למותו.

כאמור בדרך כלל מרשמים לאנשים צעירים יהיו בפיקוח רב יותר על ידי רופאי המשפחה, בו בזמן שהרצון לסייע לקשיש במצוקתו הרגשית משחרר מרשמים בצורה מסוכנת ולא אחראית.

כדורי הבנזודיאזפינים מורידים את לחץ הדם, מרפים את השרירים, מרדימים את האדם, גורמים לתחושת רוגע ושלווה. וכאן גם הסכנה שבשימוש ממושך בהם, ובתהליכי הפסקה של שימוש בהם.

היות והגוף מתרגל למינון מסוים, כל המערכת העצבים והשרירים שלו, תחושות הרגש שלו, כולם מתרגלים למינון הולך וגדל של כדורי ההרגעה. האדם מפתח בכדורים אלו תלות. כשכדור זה אינו בנמצא, או שהמינון שלו הפסיק להשפיע. האדם מיד יחוש בדפיקות לב חזקות, בתחושות ש"משהו לא בסדר", בשאלות פנימיות של האדם את עצמו ואת הקרובים לו: "משהו לא בסדר איתי, אני עצבני, חסר שקט וחסר מנוחה". לחץ הדם של אדם שהשתמש קבוע בבנזודיאזפינים, יקפוץ, עם מחלסור בהם, מעלה במהירות עצומה. כאמור כל אלו במצבים בהם יחסר לפתע הכדור המרגיע,  או שהמינון שלו יהיה נמוך בהשפעתו.

במצבים אלו נדרשת התייעצות עם רופא המשפחה, יש לרדת בהדרגתיות במינון במגמה להסיר לאט, לאט את השפעת הכדור על גוף האדם ועל השפעותיו על תחושותיו הרגשיות. כדורי בנזודיאזפינים אסור להעלים בבת אחת. כאן גם הסיכון בתהליכי גמילה מהם. הסרה פתאומית ומהירה של כדורי בנזודיאזפינים יכולה לגרום לעליה דרמטית ומסוכנת ביותר של לחץ הדם אצל הקשיש! וגם אצל האדם הצעיר כמובן.

לכן המשפחות, וכאמור מדובר בעשרות אלפי משפחות בארץ, אציע כך.

א.      בררו את המינון אותו צורך/לוקח בן משפחתכם מדי יום של כדורי הרגעה.

ב.      התייעצו עם רופא המשפחה בשיתוף הקשיש, וקיימו דיון אודות הסכנות הקיימות בשימוש ממושך וגבוה בבנזודיאזפינים.

ג.       הכינו תוכנית הפחתה או גמילה מכדורים אלו. כל אלו כאמור אך ורק בהתייעצות עם רופא המשפחה ובאישורו.